פרשת צו (פסח) - חס"ה לשבת 

מה רומזים מן השמים לאדם שרואה פגם בחבירו? כיצד היה מלמד ר' יצחק מברדיטשוב זכות על ישראל בערב פסח? ועל איזה סוד מקובל שמי שקורא אותו בערב פסח ינצל אותה שנה מכל מכשול וממיתה משונה? • חידוש סיפור והלכה לשבת פרשת צו (פסח)

רבי יוסף שמואלי  | יום שישי י"ג ניסן התשפ"ה  |  11.04.2025  |  2:45

חידוש

בדיקת חמץ

אמר המגיד מקוז'ניץ זצ''ל: הבדיקה מחמץ - הכונה ליצר הרע - צריכה להעשות במקומות שבהם מכניסים חמץ - במקום שם שוכן היצר הרע.

כלומר: באיזו מדה שאדם לקוי, שם צריך הוא לבדק ולשוב בתשובה. למשל, אם רגיל הוא בדבור פיו, או שלקוי הוא בשמיעת דברים אסורים, עליו לבדק במקומות אלו אצלו, ולקבל עליו להשמר מעתה ועד עולם ואז על העבר ימחל לו השם יתברך. אבל מקום שאין מכניסים שם חמץ - שם אין צרך לבדק, משמע כי אל לו לאדם לבדק במעשיהם של אחרים, שלא יהיה מאלה המחפשים חמץ אצל הזולת ו''שוכחים'' לבדק את החמץ המצוי אצלם...

אמר הבעל שם טוב הקדוש זיע"א שאם מזדמן לו לאדם לראות פגם בחברו, להוי ידוע לו כי מן השמים זמנו לו שיראה זאת - לפי שפגם זה מצוי גם בו ועל ידי כך מבקשים לעוררו בתשובה. חברו משקף לו גם את פגמו הוא.

יוצא אפוא שבמדה מסימת זכות היא זאת, כשרואה אדם פגם בחברו, למען ידע מה עליו לתקן ולשוב בתשובה. גרוע מזה הוא, כשאין אדם רואה כל פגם בחברו ואין הוא יודע במה לשפר את עצמו.

זהו שמבקש אדם מישראל בשעת בדיקת חמץ: הן ''דחזיתה'' - העברות שראיתין וכבר ידועות לי, והן ''דלא חזיתה'' - העברות שעדין לא ראיתין ואינן ידועות לי - כל אלה ''לבטל ולהוי הפקר כארעא דארעא''... (''כנסת מרדכי'' בשם הרב הקדוש מסדיגורא-פשמישל זצ''ל).

סיפור

בזכות מה תבוא הגאולה?

רבי לוי יצחק מברדיטשוב היה רגיל לסנגר על ישראל, ובערב פסח היה אומר: ''בני אמות העולם, כמה שמזהירים אותם ומאימים עליהם שלא להבריח סחורה דרך הגבול, אף על פי כן הם מבריחים ועוברים על החק בכל מיני דרכים. ואלו עמך ישראל נצטוו ל'בל יראה ובל ימצא' חמץ ברשותם, ואין יהודי בעולם שהותיר חמץ בביתו''. והיה רבי לוי יצחק נגש לגוי ושואל אותו אם יש לו סחורה גנובה, והגוי משיב לו בחיוב. ואילו כשהיה נגש ליהודי ושואלו אם נשאר ברשותו חמץ, היהודי היה נעלב עד עמקי נשמתו על שחשדו באיסור חמץ בפסח.

מיד היה נושא עיניו למרום ואומר: ''רבונו של עולם! ראה עמך ישראל כמה זהירים הם במצוותיך, ואפלו מה שנצטוינו לפני שלשת אלפים שנה נשמר עד היום בדקדוק ובקפדנות, ראה כמה טובים בניך, מלא כל משאלות לבם לטובה וגאל אותם גאלה שלמה''.

פעם אחת בעצומם של הנקיונות לפסח, בקש את משמשו לבוא עמו לבית הכנסת עם מחזור של ראש השנה. השמש, שלא הבין מה למחזור של ראש השנה ולערב פסח, לא שאל שאלות וידע שעל רבו נאמר ''סוד ה' ליראיו''.

כשהגיעו לבית הכנסת, רבי לוי יצחק התעטף בטליתו, והשמש סגר את החלונות כדי שהרעש של סילוני המים והמלת השטיפות לא יפריעו לתפלתו של הרבי. אולם רבי לוי יצחק צוה עליו לפתח את החלונות ואמר: ''לקולות אלו אני צריך!'' ופתחו יחד באמירת ''יהי רצון'' של תקיעת שופר. ושם כתוב: ''יהי רצון, שיעלו לפניך הקולות היוצאים מן השופר, מהתקיעה ומהתרועה ומהשברים, ובעבורם תעמוד מכסא הדין ותשב על כסא הרחמים''.

עמד רבי לוי יצחק ואמר: ''רבונו של עולם! בראש השנה אנו תוקעים לפניך בקולות שופר ואתה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים, כעת אנו משמיעים לפניך קולות מים רבים אדירים של השטיפות והנקיונות לפסח.

ויהי רצון, שיעלו לפניך קולות אלה ויהיו חשובים כקולות השופר ובעבורם תעמוד מכסא הגלות ותשב על כסא הגאלה, ותגאל את עמך ישראל גאולת עולם, וכמו שאמרו חז''ל (ראש השנה יא.) 'בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל'''.

הלכה

פסח

א. חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו כל אחד ואחד כראוי לו. כיצד משמחן, הקטנים נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות, והנשים קונה להן בגדים ותכשיטין נאים כפי ממונו. ורבינו האריז"ל אע"פ שלא היה חושש בעצמו, אבל במלבושי אשתו היה מפזר ממונו לקנות בגדים חשובים אף אם לא היתה ידו משגת כל כך.

ב. צריך להחליף בגדיו לכבוד יום טוב, ומלבושי יום טוב יהיו נאים יותר משל שבת. וגם הנשים צריכות ללבוש בגדים חשובים ותכשיטים.

ג. צריך ליתן מעות לעניים לצורך סעודת יום טוב, ובזוהר הקדוש החמירו מאד במי שאינו נותן לעניים במועדים.

ד. חייב אדם לטהר עצמו ברגל לכן ילך למקוה טהרה ויכוין להסיר מעל נפשו הקליפות וסטרא אחרא, ועוד טבילה להמשיך עליו קדושת הרגל.

ה. טוב שיקרא בערב פסח סוד גדול ונורא, שהועתק מכתבי הקודש של המקובל רבינו "שמשון מגיד מאסטרופולייא" ז"ל הי"ד, וכתוב שם שכל מי שמעיין הסוד הנפלא הזה על מכונו ואפילו פעם אחת בשנה ובפרט בערב פסח, מובטח לו שינצל באותה שנה מכל מכשול וממיתה משונה. וכן טוב שיקרא בערב פסח סדר מ"ב מסעות.

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!